אמא שלי התקשרה למיטל ואמרה לה שיש לי בלוג "החשיבות". מיטל התעניינה מאוד ואמרה לאמא שלי שהיא רוצה לקרוא את זה. אני שמחה מאוד שמיטל תקרא את הבלוג שלי.

אני הלכתי לחוג שחייה ועשינו כל מיני דברים: שחינו עם "בננה" צפה (ספוג) למים העמוקים. כשנגמר השיעור אני הראתי לאמא שלי מה שעשיתי, ועשיתי כוכב על הגב עם ראש בחוץ (כלומר שחיתי על הגב). אז שחיתי לבד עד הקו האדום וגם עליתי לנשום כמה פעמים בלי מצופים ובלי לעמוד למים הכמעט הכי עמוקים, וכמה פעמים הרמתי את הראש בשביל לנשום והגעתי עד הקו האדום. אמא שוב אמרה לי "כל הכבוד, השתפרת מאוד בשחייה" ובקיצור היה יום נהדר חוץ מזה שהשתגעתי ושתיתי עם קש מעדן במקום עם כפית.

את הלימודים אהבתי. הכי אהבתי כמה מורים אבל הכי את מיטל.