אמא שלי התקשרה למיטל ואמרה לה שיש לי בלוג "החשיבות". מיטל התעניינה מאוד ואמרה לאמא שלי שהיא רוצה לקרוא את זה. אני שמחה מאוד שמיטל תקרא את הבלוג שלי.

אני הלכתי לחוג שחייה ועשינו כל מיני דברים: שחינו עם "בננה" צפה (ספוג) למים העמוקים. כשנגמר השיעור אני הראתי לאמא שלי מה שעשיתי, ועשיתי כוכב על הגב עם ראש בחוץ (כלומר שחיתי על הגב). אז שחיתי לבד עד הקו האדום וגם עליתי לנשום כמה פעמים בלי מצופים ובלי לעמוד למים הכמעט הכי עמוקים, וכמה פעמים הרמתי את הראש בשביל לנשום והגעתי עד הקו האדום. אמא שוב אמרה לי "כל הכבוד, השתפרת מאוד בשחייה" ובקיצור היה יום נהדר חוץ מזה שהשתגעתי ושתיתי עם קש מעדן במקום עם כפית.

את הלימודים אהבתי. הכי אהבתי כמה מורים אבל הכי את מיטל.

היום הלכתי לבה"ס, הכל היה טוב. ואז הלכתי לצהרון. נעמה לא הייתה (היא חולה) ובמקומה הייתה אחות של נטלי שהיא בת 14, ונטלי כמובן.
היה בסדר.
לאחר מכן אמא באה לקחת אותי. הלכנו הבייתה. זואי עשתה "סיפור" - היא לא נתנה לי בייגלה. הזמנו מונית ונסענו לחוג. הלכתי רק ליצירה (בכיתה לא היה לנו יצירה כי המורה לא הגיעה), בגלל שלא הרגשתי טוב לא הלכתי לחוג ג'ודו.
אח"כ אבא (שקורים לו דורון) בא לקחת אותנו במכונית שלו ונסענו הבייתה.

היה לי יום הולדת בתאריך 23.5 אבל חגגנו ב-29.
נסענו לאילת המשפחה שלי ואני. למלון קראו "המלך שלמה" והיו שם משחקים, ושיחקתי שם. היה לנו מלון יפיפה, אבל הקטע הכי מעצבן שסבטלנה כל הזמן דברה. היא התחילה לדבר עם איש ואז היא דברה איתו כמעט כל הערב (האיש בדלפק הקבלה). ובקיצור הכל היה נהדר.
שחינו בים ובברכה אבל המים היו קרים.
הורי הזמינו בייביסיטר, קראו לה אילנית לוי, והיא שמרה עלי ועל אחותי. לפני שהיא באה לא כל כך הרגשתי טוב, ואילנית הזמינה לימונים, וקצת אכלתי, וירדנו למטה למסעדת המלון ואכלנו.
כשהיינו במלון עובדי המלון הבינו שיש לי יום הולדת, אז הם הביאו לי מתנה מים ועוגיות עם כוסות. התרגשתי מאוד כי המלון נותן לי מתנה!
בלובי היה ליצן, והליצן הביא לי ולזואי בלונים.
בסוף חליתי, היה לי חום וקצת שלשולים ובחילה. כמעט היקאתי, ואח"כ כמה ימים לא הלכתי לבה"ס. בדרך חזרה הלכנו למסעדה "סוף הדרך" במצפה רמון. כמעט ולא אכלתי, אבל הרוב שתיתי מיץ.

כבר הרבה זמן לא כתבתי ויש לי הרבה להשלים.
פעם אחת הלכתי לגינה עם ספיר, חברתי ושכנתי, והיה עוד ילד שקוראים לו - שכחתי איך קוראים לו... ואז הראתי לו איך אני מטפסת גבוה מאוד על העץ ובדיוק כשהחזקתי ביד שלי בענף אחד הוא נשבר, ואז נפלתי. ולספיר היה טלפון ורומי נתנה לספיר את הטלפון של אבא שלי והוא בא לקחת אותי על הידיים שלו (איזה אבא גיבור). והלכנו הבייתה ופחדתי שאמא תכעס עלי שטיפסתי על עץ, ואבא אמר לי שהיא לא תכעס עלי, והגענו הבייתה ובאמת אמא לא כעסה עלי. היא עשתה לי מסאג'.
אח"כ הלכתי לישון.
בבוקר לא הלכתי לביה"ס, זה היה ביום ראשון, כשבדיוק גן סביון בא לבקר. אני הייתי עצובה מאוד כי ארחנו את גן סביון.
הלכתי לרופאה, היא בדקה אותי, אח"כ הלכנו לצילום. יצא צילום. הלכנו לרופא והוא בדק לי את הרגל, וזה הכאיב לי מאוד.

היום היום האחרון של חופשת פסח. הלכתי לצהרון של אושרת בגלל שאמא שלי ואבא שלי עבדו בעבודה והצהרון של טומשין לא היה פתוח.
הכרתי בצהרון חברה חדשה בשם עדי. היא נחמדה ובצהרון אח של מאיה שקוראים לו אורי התאהב בעדי וכל הזמן הוא היה דבק ושראינו סרט הוא החזיק לעדי את הרגל ועדי לא הרגישה, ואז עמרי כל הזמן רצה את השיער שלי ואת היד שלי.
ולנופית היה כלב גור והוצאנו אותו לגינה ושחקנו איתו.

היום הלכנו לקנות נעליים בגלל שאני מצאתי את האפיקומן. וקנו לי נעליים ולזואי קנו ספר "הענק בגנו".
ונהננו בסה"כ.
ההורים ואנחנו (אני וזואי) אכלנו גלידה.

ביום-ההולדת קפצתי ושיחקתי וצחקתי,


ועשיתי הרבה צחוקים.

היום אני מנסה להתנהג יפה.


כי לאחותי היום יהיה יום-הולדת ושימחה ויום-הולדת שמח מרומי. ושיהיה לזואי יום-הולדת שמח מרומי ודורון וקרן.

היום היה טוב. כאבו לי מאוד הכתפיים כי נשרפו לי הכתפיים מהשמש.
בגלל שעכשיו חופש פסח, הייתי בעבודה של אמא שלי. אנחנו עבדנו ביחד.
שתיתי תה, אכלנו ביחד. ציירתי לאמא ציור עם מדבקות ועץ. דברתי עם אבא וזואי (שהייתה אצל אבא) בטלפון.
פגשתי אנשים נחמדים. אשה אחת שהכרתי אותה הכנתי לה מניפה.
חיבקתי את אמא ונשקתי אותה.
שמעתי אישה שאומרת שהאיש תפס אישה ונישק אותה. אבל אמא שכחה את כל זה.

אני מתרגשת לקראת היום הולדת של אחותי שיהיה מחר, ואני אומרת שיהיה לה רק טוב בלב.