אמא שלי התקשרה למיטל ואמרה לה שיש לי בלוג "החשיבות". מיטל התעניינה מאוד ואמרה לאמא שלי שהיא רוצה לקרוא את זה. אני שמחה מאוד שמיטל תקרא את הבלוג שלי.

אני הלכתי לחוג שחייה ועשינו כל מיני דברים: שחינו עם "בננה" צפה (ספוג) למים העמוקים. כשנגמר השיעור אני הראתי לאמא שלי מה שעשיתי, ועשיתי כוכב על הגב עם ראש בחוץ (כלומר שחיתי על הגב). אז שחיתי לבד עד הקו האדום וגם עליתי לנשום כמה פעמים בלי מצופים ובלי לעמוד למים הכמעט הכי עמוקים, וכמה פעמים הרמתי את הראש בשביל לנשום והגעתי עד הקו האדום. אמא שוב אמרה לי "כל הכבוד, השתפרת מאוד בשחייה" ובקיצור היה יום נהדר חוץ מזה שהשתגעתי ושתיתי עם קש מעדן במקום עם כפית.

את הלימודים אהבתי. הכי אהבתי כמה מורים אבל הכי את מיטל.

היום הלכתי לבה"ס, הכל היה טוב. ואז הלכתי לצהרון. נעמה לא הייתה (היא חולה) ובמקומה הייתה אחות של נטלי שהיא בת 14, ונטלי כמובן.
היה בסדר.
לאחר מכן אמא באה לקחת אותי. הלכנו הבייתה. זואי עשתה "סיפור" - היא לא נתנה לי בייגלה. הזמנו מונית ונסענו לחוג. הלכתי רק ליצירה (בכיתה לא היה לנו יצירה כי המורה לא הגיעה), בגלל שלא הרגשתי טוב לא הלכתי לחוג ג'ודו.
אח"כ אבא (שקורים לו דורון) בא לקחת אותנו במכונית שלו ונסענו הבייתה.

היה לי יום הולדת בתאריך 23.5 אבל חגגנו ב-29.
נסענו לאילת המשפחה שלי ואני. למלון קראו "המלך שלמה" והיו שם משחקים, ושיחקתי שם. היה לנו מלון יפיפה, אבל הקטע הכי מעצבן שסבטלנה כל הזמן דברה. היא התחילה לדבר עם איש ואז היא דברה איתו כמעט כל הערב (האיש בדלפק הקבלה). ובקיצור הכל היה נהדר.
שחינו בים ובברכה אבל המים היו קרים.
הורי הזמינו בייביסיטר, קראו לה אילנית לוי, והיא שמרה עלי ועל אחותי. לפני שהיא באה לא כל כך הרגשתי טוב, ואילנית הזמינה לימונים, וקצת אכלתי, וירדנו למטה למסעדת המלון ואכלנו.
כשהיינו במלון עובדי המלון הבינו שיש לי יום הולדת, אז הם הביאו לי מתנה מים ועוגיות עם כוסות. התרגשתי מאוד כי המלון נותן לי מתנה!
בלובי היה ליצן, והליצן הביא לי ולזואי בלונים.
בסוף חליתי, היה לי חום וקצת שלשולים ובחילה. כמעט היקאתי, ואח"כ כמה ימים לא הלכתי לבה"ס. בדרך חזרה הלכנו למסעדה "סוף הדרך" במצפה רמון. כמעט ולא אכלתי, אבל הרוב שתיתי מיץ.